ח'ליל ראאד, תצלומים 1948-1891

פתיחה: 4.6.2010 , בשעה 12 בצהריים

תערוכת היחיד הראשונה- בארץ ובעולם- לצלם ח'ליל ראאד. ח’ליל ראאד, הצלם הערבי הראשון שפעל בארץ ומהצלמים הערבים החשובים שסיירו וצילמו במזרח התיכון, נולד בלבנון בשנת 1869 ונשלח בילדותו ללמוד בירושלים. ראאד החל לצלם באופן עצמאי בשנת 1891 ולאחר ארבע שנים הקים סטודיו לצילום בירושלים, ברחוב יפו מחוץ לחומה. שנים אחדות לאחר מכן פרסם מודעה בעיתון העברי החבצלת: “ליַדֵע, להודיע ולְהִוָּדַע -החפץ לעשות תמונות פוטוגרפיות מכל המינים שהוא, בתכלית ההדור ובמחיר השווה לכל נפש יפנה אליי הח”מ, ונכון הנני בכל עת למלאות רצון כל שוחרי על צד היותר טוב! (1899). במעבר המאה התמנה ראאד לצלם פרוסי מלכותי ונהנה מחסינות - מעמד שאִפשר לו לסייר ולצלם בחופשיות יחסית. הוא תיעד ביד אמן את נופי האזור, את עברו הנוכח במבנים ובשרידים וכן דיוקנאות וחיי יומיום. ראאד חי בארץ שבעה עשורים וקשר את גורלו בגורלה, אך במאי 1948, ימים ספורים לפני תום המנדט הבריטי ובעקבות התעצמות העימות הלאומי, ברח עם אשתו ליריחו. כאשר נמנעה חזרתם לביתם בירושלים הם גלו ללבנון, שם הוא נפטר בשנת 1957.

ח'ליל ראאד צילם במשך כשישה עשורים, יצר גוף עבודות משמעותי ופיתח שפת צילום ייחודית קלאסית. אף כי תיעד גם את המזרח הקרוב ואת הקהילה המקומית בכללותה - היישוב היהודי הישן והחדש, פליטים ארמנים ועוד, לב עבודתו מוקדש לתיאור החיים העשירים של האוכלוסייה הפלסטינית. הוא נתן להם נוכחות ונראוּת שלא היו מצויים כמעט בצילום הזר של הארץ במחצית השנייה של המאה ה  – 19 או בצילום היהודי והציוני של ראשית המאה ה-20, שהעלימו והדירו אותם באופן מגמתי.

ראאד החל לצלם בארץ ובסביבתה בתוך מציאות שהייתה ספוגה בהשפעת הקולוניאליזם המערבי בכלל והצילום הקולוניאלי בפרט. הצלמים הזרים העדיפו לתעד את המקומות המקראיים, את המקומות הקדושים ואת נופי הארץ מבעד למבטם האירופוצנטרי, וסיפקו את ”ההוכחות החזותיות” לכך שהעולם התנכי נשתמר, קפא, וכי המציאות בארץ הקודש היא של עולם בלתי מפותח, הניתן לכיבוש מערבי. ראאד, שגדל על ברכי הנצרות והסיפור התנכי, הושפע במידת מה מהשקפת עולם זו, הכליא בעבודתו ממאפייניה ובנה גוף עבודות "מעורב", היברידי. כבן המקום שנתן ביטוי משמעותי לקיום הפלסטיני, הוא העמיד ייצוג חלופי לדפוס הקולוניאלי אך בה בעת חיקה ואימץ היבטים שונים מדפוס זה. עבודתו מצביעה בעיקר על האופן שבו חוו ופעלו אמנים ותושבי המקום - למשל הצייר נחום גוטמן-  נוכח השקפות העולם המערביות שנכפו על האזור, ולאחר מכן על מורכבות ושניוּת היחסים שנולדו בעקבות המצב הקולוניאלי. כן משתקפת ממנה ביקורתם של חוקרים והוגי דעות כלפי הקולוניאליזם.

התערוכה מלווה בספר מקיף - הראשון שמוקדש לראאד - שיוצא לאור בתמיכת מרכז הספר והספריות בישראל, המפעל לספרי אמנות פלסטית, בתמיכת מינהל התרבות והספורט; מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל-אביב.

ספר נלווה במוזיאון נחום גוטמן לאמנות
אוצרת התערוכה ומחברת הספר: רונה סלע (ראה קישור לדף האוצרת)

התערוכה באדיבות לאומי בנקאות פרטית

לכתבה על התערוכה באתר "Y-net" - לחץ כאן.

לכתבה על התערוכה באתר "The Jerusalem Post" - לחץ כאן.

לכתבה על התערוכה באתר "וואלה! תרבות" - לחץ כאן.