מוזיאון נחום גוטמן לאמנות נפתח בשלושה במאי 1998 במעמד נשיא המדינה עזר וייצמן, על ידי העמותה על שם הצייר נחום גוטמן וקרן תל-אביב לפיתוח.
אוסף המוזיאון נתרם כולו על-ידי משפחת האמן, במגמה להאיר את דמותו הרב-גוונית של נחום גוטמן כצייר, מאייר, פסל וסופר-ילדים ולאפשר לציבור להכיר את מכלול יצירתו.
מנהלו הראשון ומייסדו של המוזיאון היה האוצר והכותב יואב דגון ז"ל.
המוזיאון הוקם בתוך בית היסטורי, שנבנה על ידי משפחת שולמן בשנת 1887 כאחד מתוך ארבעים ושמונה הבתים הראשונים שהיוו את הגרעין של נווה צדק.
על בית שולמן ודייריו הרבים במהלך השנים ניתן לעיין בספר 'תל-אביב.עיר גלויה' מאת וידריך, גולדברג ועמית-כהן, עמ' 43-46.
בין השנים 1907 ל- 1914 פעלה בבית שברחוב רוקח 21 מערכת עיתון 'הפועל-הצעיר'. העורך יוסף אהרונוביץ והסופרים יוסף חיים ברנר ודבורה בארון, התגוררו במקום. דבורה בארון, עורכת המדור לספרות נישאה בשנת 1911 ליוסף אהרונוביץ. הבית הפך להיות מוקד ספרותי ובית מפגש לקבוצת הסופרים העבריים שהתוו את ראשית התרבות העברית החדשה, ונקרא בפי כל 'בית-הסופרים'.
מאז הקמת הבית, נגסו בו שיני הזמן באכזריות. הוא הפך במשך השנים לגוש של תוספות בנייה רעועות בהתאם לצרכי משתכניו השונים. בשנות השישים הוא ננטש ומאוחר יותר הוצא על ידי עיריית תל-אביב- יפו צו הריסה. ביוזמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות נמנע הרס הבניין, והחל מאבק ציבורי ממושך לשימורו.
בשנת 1992 נבחר 'בית-הסופרים' ההיסטורי כבניין לשימור. הבית נרכש על-ידי הקרן הקיימת לישראל והחל שיפוצו ביוזמת קרן דורון (ריץ') לחינוך תרבות ורווחה, עיריית תל-אביב באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח, ובתרומת איירין ומורי פרגמנט לזכר בתם שרי פ. קופל ז"ל.
האגף הצפוני שלו שוקם והאגף הדרומי חודש במתכונת מודרנית על-ידי האדריכל רוני זייברט.
ביוזמת משפחת גוטמן, שהעמידה את עיזבון האמן לטובת הציבור, והעמותה ע"ש נחום גוטמן, הוחלט בעיריית תל-אביב לייחד את 'בית הסופרים' ליצירתו של האמן.
ביום 9 בספטמבר 2009 נחנך אגפו החדש של המוזיאון, שהוקם בסמוך, במקום בו עמדה בעת הקמת נווה-צדק ה'נוקטה', נקודת המשמר התורכית.
התערוכות במוזיאון מפגישות את יצירתו של נחום גוטמן עם אמנים אחרים הפועלים בשדה האמנות העכשווי בארץ, ומנהלים עימו דיאלוג בין תקופות ובין נקודות מבט.
העובדה שגוטמן צייר הן את יפו והן את תל-אביב והתבונן על ערבים ועל יהודים במידה שווה של עניין, מספקת לנו כלי נפלא ללימוד מפגש תרבויות וסובלנות.